תביעה בגין לשון הרע

כלל האנשים דואגים לשמור על שמם הטוב ואינם מאפשרים לאחרים לפגוע בו. עם זאת, העובדה שאנו חיים במדינה בה חופש הביטוי הוא רחב, לעיתים אנו עלולים למצוא עצמנו נפגעים מן אמירה כזו או אחרת. חוק איסור לשון הרע מנסה להגדיר מתי אמירה או פרסום ייחשבו כאלה אסורים. במאמר זה נפרוט בפניכם את מלוא הידע בנושא, בצורה מקיפה ככל הניתן.

חוק איסור לשון הרע

חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות מגינים של שמו וכבודו של אדם וקובעים פיצויי ללא הוכחת נזק עד לסכום של 50,000 ש׳׳ח. אל אף כי חוק חופש הביטוי מאפשר לאנשים להשמיע את דעתם, הנ׳׳ל אוסר להפיץ שקרים על אדם, ומדגיש כי ה העוברים על איסור זה צפויים לעמוד לדין בתביעה אזרחית ואף פלילית. כיום בעולם האינטרנטי (נושא מאוד חם כיום הוא תביעות לשון בפייסבוק), ישנן אפשרויות רבות לפגיעה בפרטיותו ושמו הטוב של אדם, בין אם במתכוון ובין אם לאו. פגיעה שכזאת יכול לגרום נזק רב וכזאת המלווה בקלון, בושה והרס מוניטין. בנוסף להפצת שקר על אחר, גם חשיפת פרטים אישיים ללא רשות היא עבירה על החוק ועלולה לגרור תביעה בגין לשון הרע.

האם אכן מדובר בתביעת לשון הרע?

ישנם שני תנאים מצטברים, אשר באם מתקיימים, ניתן להגיש תביעה בגין לשון הרע: הראשון – פרסום האמירה ברבים. סעיף 2 לחוק לשון הרע קובע כי האמירה צריכה להיות פומבית בכל צורה שהיא: בכתב, באתר, ברשת חברתית, בעל פה, ביטוי דרך יצירת אומנות ואף באמצעות כרוז. התנאי השני – יש לקבוע האם האמירה היא עבירה על חוק לשון הרע והאם אכן גרמה לפגיעה של מי שהייתה מכוונת אליו. הבעיה היא כי פגיעה ותחושת הפגיעה היא עניין סובייקטיבי. פלוני יכול להרגיש מבוזה מאמירה מסויימת ואילו אלמוני לא ירגיש מבוזה מאותה אמירה בדיוק. הפתרון הוא מבחן אובייקטיבי, בחינה האם הציבור, כציבור, מעוניין למגר את האמירה בנסיבות ובצורה שנאמרה או נכתבה. באם שני תנאים אלו מתקיימים – ניתן להתחיל בהגשת תביעה קטנה בגין לשון הרע.

לקריאה מאמרים נוספים בתחום

האם התביעה תתקבל?

ניהול תביעה קטנה בגין לשון הרע אינו פשוט. על מנת להעריך את סיכויי התביעה להתקבל, יש להיות בקיאים בפרטי האמירה; פרטים אישיים של המתלונן ופסיקת בתי המשפט. מספר נקודות בהן תוכלו לדון בעצמכם ולנסות להבין את סיכויי התביעה בהתחשב בסיטואציה בה נאמרו הדברים:

• • מקום הפרסום? על הפרסום השלילי להיות מפורסם ברבים בכל צורה שהיא, בין אם באמצעות אתר אינרטנט או כתבה בעיתון ועד לצעקה בכיכר העיר. אם אכן פורסם ברבים, האם יש בידיך הוכחה לפרסום הזה? הכוונה היא אם האמירה פורסמה ברשת חברתית אז ניתן לצלמה, או אם האמירה התפרסמה בעיתון, ניתן לשמור עדות לכך. אך אם האמירה היא בשידור רדיו ללא שום תיעוד – מה תיהיה הדרך להוכחת האמירה?
  • האם קיימים עדים לאמירה? לא מספיק שהאמירה פורסמה בפומבי, אלא אחרים צריכים להיחשף אליה גם.  דין ודברים בין שני אנשים אינו נחשבים ללשון הרע, ולכן אם חשבת לתובע אחר כאשר הוא קילל או ביזה אותך בחדר המדרגות כאשר רק אתם היית לבד – לא ניתן.
  • האם הנאמר ניתן לסתירה מוחלטת? במקרים בהם מנסים לתייג אדם בכינוי גנאי מסויים, על הנתבע להוכיח כי אכן התובע הוא כזה, אם מדובר בשקר מעולם לא יצליח להוכיח. דוגמא משנת 2017 בה הואשם ראש עיר עיריית עכו בהשתתפות בפרשיות מיניות אשר לא הוכחו כי כלל לא היו; הנתבע חוייב לשלם פיצויי של 200,000 ש׳׳ח.
  • האם הנתבע ביקש התנצלות או הביעה חרטה על האמירה שלו? אם אומר האמירה חזר בו וניסה למזער את הנזק ופרסם התנצלות. לעיתים קורה המצב ההפוך, בה אומר האמירה נחוש בדעתו וממשיך להצדיק את האמור.

חשוב להזכיר כי ניהול הליך לתביעה בגין לשון הרע אינו פשוט. לפני הגשת כתב תביעה ניתן לבדוק מהו סיכוייך בתביעה באמצעות מספר נקודות חשובות:

• באילו נסיבות נאמרו הדברים? אמירה כמו ׳׳מטומטם׳׳ יכולה שלא להיחשב אם נאמרה במופע סטנדאפ, אבל בתור למשרדי הבנק על ידי עובד בנק זה כבר יכול להיות עבירה על החוק. תיאור הנסיבות בצורה מדוייקת תאפשר למקסם את ההבנה בדבר סיכויי התביעה.
• האם זהות של המושמץ באמירה היא מספיק ברורה לקורא או לשומע? הכוונה היא האם מובן כי הכוונה היא לאותו פלוני אשר מנסים להשמיץ. לעיתים גם אמירה לא בהירה או אמירה ׳כללית׳ ניתן לייחס אחריות לאומר ולתבוע פיצויי בגין לשון הרע.
• האם הנאמר היא דעה לגיטימית של בעל מקצוע? לעיתים מתבטאים פרשני כדורגל שלא בצורה נאותה בזמן שאוזני הרבים קשובים לכל מילה שלהם, אך דעה פרשנים מקצועית – גם אם בנסיבות אחרות יכולה לבזות – לעיתים מקובלת ואף מוגנת על ידי החוק.
• מהו הנזק שנגרם לך? לא מספיק להגיד כי נפגע כבודך, אלא לפרט ולנמק למה מהו מקור הפגיעה וכיצד היא משליכה על חייך. מעבר לזה, יש לנסות ולראות כיצד יראה השופט את הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מחשיפה של המידע או האמירה לאותו אדם.

הוגשה נגדי תביעת לשון הרע – מה עלי לעשות?

אם הוגשה נגדך תביעה אזרחית בגין לשון הרע, עומדות לרשותך מספר הגנות בחוק איסור לשון הרע. הראשון, סעיף 13 לחוק מונה אחד-עשר מקרים בהם גם אם נאמרה אמירת לשון הרע בנסיבות אחרות, במקרים האלו לא תיהיה אפשרות לתביעה בגין לשון הרע. השני, סעיף 14 לחוק, המוכר יותר בשמו ׳אמת דיברתי׳, אשר קובע כי אמת הפרסום ועניין הציבור לדעת מגינים בפני לשון הרע. חשוב לוודא כי המפורסם הוא אכן אמת לאמיתה ולא ניתן להוכיח כי מדובר בשקר או באמת חלקית.

סעיף 15 לחוק דן ב-"תום לב" ומתייחס לכך כי אומר האמירה צריך להוכיח כי לא העלה על דעתו כי אמירתו תפגע באחר. האמירה צריכה להיות תחת נסיבות מוגדרות כמו בסעיף. לבסוף, סעיף 16 קובע כי אם הנתבע הוכיח כי פעל על פי אחד מתתי הסעיפים של סעיף 15 אז הוא פעל בתום לב, אך יחד עם זאת – התובע יכול לסתור ולהוכיח שהנתבע פעל בחוסר תום לב אם: האמירה היא שקרית והנתבע לא האמין שהיא אמת; האמירה היא שקרית והנתבע לא פעל באמצעים סבירים כדי לברר האם זאת אמת; הנתבע התכוון לפגוע בתובע.

אם הוגשה נגדך תביעה בגין לשון הרע, נטל ההוכחה הוא עליך, כתיבת כתב הגנה צריכה להיות מדויקת ומחייבת בקיאות בפסיקת בית המשפט. למרות שנדמה כי על התובע להוכיח רבות כדי לזכות בפיצוי, מקרים רבים מלמדים כי אכן נתבעים שילמו כספים רבים לתובעים. ההמלצה שלנו לא לקחת סיכון ולשחק על המזל בתביעות מסוג זה.

רוצים לעמוד על זכותכם החוקית?

באם מצאתם עצמכם נפגעתם מפרסום או מאמירה פוגענית, צוות המשפטים ישמח לרשותכם. במקרה בהם סכום התביעה אותו אתם מעוניינים לתבוע עוד ברף של ערכאת תביעות קטנות (לקריאה בנושא), הרגישו בנוח להשאיר את פרטיכם בשדה שלהלן: